לבחירת חכם להדלקת נר

תיקנו תפילות שיהיו שוות לכול, ואפילו יהיו יושבים בגלילות שונים, שיהיו מתאספים בבתי מדרשותיהם ובבתי כנסיותיהם. לפיכך מתפללים כל היהודים, גם המלומדים והחכמים, וגם הבורים והפשוטים, בנוסח אחד, ומשתמשים באותו הסדר עצמו

האיחוד משפיע לקבל שפע מעל הטבע

שהרי לא יגרע שום ישראל מהיות לו מצווה אחת, כגון שבת או תפילה, לפחות מצוות ברית מילה, לא יחסר לו. זה אומרו: אפילו שלא עשה אלא מצווה אחת, קנה פתח גן עדן

אפילו אם לא יעסקו בתורה, ויעברו עליה, לא יבוא עליהם הרעה, אם הם אוהבים לאחרים העושים, ולחכמים, שכיוון שהם אוהבים להם, נחשבים כגוף אחד, ואותם המצוות שקיימו הצדיקים, והלימוד שלומדים החכמים, הרי הוא כאילו חלק אחד מהגוף שלהם

השלום, הוא שקול כנגד כולם, להיות אהבת הרעים מושרשת בלבנו, ששם תלוי כל התורה.

דעו לכם כי מצד נוסח התפילה אין בו כל פסול והאדם יכול להתפלל בכל נוסח שירצה: תימני, ספרדי, אשכנזי. כי למרות שינויי הנוסחאות הרי בכל זאת עניין הברכות שמור

אף על פי שחכמי ירושלים חסידים הם, מכל מקום מחמת שאין בהם תיקון בשררה, ואין הקטנים נשמעים לגדולים, ולא גדולים לקטנים, מתרבה שנאת חינם ביניהם, וזה לזה, ואלו לאלו, בפיהם ידברו וליבם לא נכון עמם, ואשמים הם. וכמו שכתוב: חָלַק לִבָּם עַתָּה יֶאְשָׁמוּ, ומכוח אשמה גדולה זו, אין תפילתם נשמעת

דעו לכם שנשמות ישראל, שורש אחד להן, כמו שאמרו: כָּל יִשְׂרָאֵל יֵשׁ לָהֶם חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא, ואף על פי שהם, חס ושלום, רשעים, הקדוש ברוך הוא חס על בניו, כמו שהיו בזמן החורבן, שעשו עבודה זרה וגילוי עריות, ושפך חמתו על עצים ואבנים, וחס עליהם, ולא כילה אותם, שראה שעתידים בניהם לעסוק בתורה ומצוות

וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ – יהיה מי שיהיה

אין צורת העם וסגולתו בקיום התורה, כי על כל אשר יעשו, יעמדו בסגולתם

כל הברכות הם רק כשכל ישראל שרויים באחדות, וכולם נחשבים כאיש אחד, והרמז בברכות האלו שנאמרו בלשון יחיד, כאומר הברכות האלו הם בתנאי שתהיו מאוחדים, ולא בזמן שהמחלוקת תפריד ביניכם. וכן חותמת הברכה בשלום, ללמדנו שכל הברכות האלו בתנאי שיהיה שלום בינינו, שזהו עיקר להשראת שכינה

כשמרגיש בחסרון ומצטער על העדרו, משום אות התורה שהייתה כלולה בנשמתו, משישים ריבוא אותיות התורה שאם נחסרה אות אחת על ידי האיש הנפטר, הרי היא כמו ספר תורה פסול שצריך תיקון, שתיקונו הוא על ידי בכי והספד