ארכיונים: חכמים

שאול קצין

על־ידי קיבוץ ישראל בעיר הקודש ירושלים, מתרבה אור השכינה השרויה שם, לפי שכל אחד מישראל, נמצא אתו עמו ניצוץ אחד מאור השכינה, ולפי מדרגת כל אחד ואחד

דוד הכהן אל־מג'רבי

האילן הנטוע, אף על פי שיש לו למעלה ענפים נפרדים זה מזה, מכל מקום מלמטה הם שורש אחד. כן ישראל אפילו שהם נפרדים זה מזה, מכל מקום נחשבים לגוף אחד

בן ציון שמואל וידאל

קופסת הטבק נפלה מאתי, וכל הטבק שבתוכה נפזר. העלים, שהיו מאוחדים ואחוזים איש לרעהו, הרימותם , והריהם בתוך הקופסא כשהיו, ואילו שאר העלים, שלא היו אחוזים ומאוחדים איש ברעהו – נפלו נפזרו. ואין להם שום תקנה לחזור למקומם

עמרם בן שמעון

הקדוש ברוך הוא אינו מדקדק אחרי ישראל, גם כשעוברים על דבריו אינו מדקדק אחריהם. אם כן מה עונש מגיע לעושה קטרוג על בניו של מלך?!.

אליה שמואל הרטום

לא יוכל שום יהודי, לפי התורה ולפי פירושיה האמיתיים, לאבד את זכויותיו בתור יהודי כתוצאה מדעותיו

לִיקֶה כָּהַנַת קֶס הדנה טקויה

ישראל אף על פי שחטא ישראל הוא, קל וחומר, יהודי שחרב חדה מונחת על צווארו

דוד עידאן

הגם שרבו הפריצים, ונכרתה האמונה מפיהם, חס ושלום, מכל מקום הרי ישראל הוא, ובשכר זה די והותר, ועמוד בפרץ

באשי רפאל אהרון בן שמעון

במצרים נהגו ללבוש תפילין במנחת ערב יום הכיפורים בבית הכנסת, לסיבת כי יש מהמוני עם, אינם באים לבית הכנסת להתפלל, כי אם בימים נוראים. ולובשים טלית ותפילין – היום, כדי שלא יהיה ביום הדין בסוג קַרְקַפְתָּא דְּלָא מַנַּח תְּפִלִּין

עובדיה יוסף

שהאיש הלזה מזכיר בפיו קדושת השבת בתפילה וקידוש. והאם נדרוש מדעתנו לומר כל שאינו בשמירה אינו בזכירה, ולא קיים אף מצות זכירת שבת בדברים? – זה ודאי שלא!

יעקב מלמד כהן

בן ישראל שנימול נכנס במדרגת צדיק. ועל זה נאמר: וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים. ובהיכנס הבן לברית, כל הקהל עומד על רגליו ומכריזים ואומרים: בָּרוּךְ הַבָּא בְּשֵׁם ה' – הוא מוכן לקיים מצוות הברית, המצווה הראשונה בחייו

יוסף מונטקיו

שהרי לא יגרע שום ישראל מהיות לו מצווה אחת, כגון שבת או תפילה, לפחות מצוות ברית מילה, לא יחסר לו. זה אומרו: אפילו שלא עשה אלא מצווה אחת, קנה פתח גן עדן

יוסף חיים שרים

ריקנים שבך מלאים מצוות כרימון, ובבוא אליהם שליח כולל, מחבבים אותו כגלגל עיניהם. ומפיו יצא לפידי אש לאותם הקמים נגד שלוחי ארץ ישראל, ודי בזה

כמייס מאזוז, מחכמי

פושעי ישראל, ואפילו הריקנים שבהם, אל תהי בז להם, יען שֶׁאֵין לְךָ אָדָם שֶׁאֵין לוֹ שָׁעָה – אותיות עשה – שהם מצוות גדולות, שאין להם קץ, שאפילו הרב הגדול שבישראל, אינו זוכה להם, כמו הצלת נפשות, הצלת ממון ישראל מהמלכות, מצדקות וגמילות חסדים, מוסר נפשו למיתה כדי להציל את חברו מיד אומות העולם

יעקב כהן גדישא

כְּפֶלַח הָרִמּוֹן רַקָּתֵךְ, אפילו ריקנים שבך מלאים מצוות כרימון – ובהצטרפות שניהם, יהיו כרימון שלם, שכל אחד הרי הוא כפלח. מי שחושב עצמו כאילו הוא פלג גופא, יש לו מידת האחדות, שחברו הוא פלח השני, והוא נחשב רק פלח לבדו, אז הווי הרימון – מלא כרימון במצוות, אפילו הוא ריק, וכל מי שלא עשה שום […]

אברהם חיים רודריגס

לעולם צריך בכל מאמצי כוחנו להפך בזכות, כל בן ישראל, שלא להוציאו מחזקתו

יוסף בוכריץ

האחדות, השבת, והתורה – ע"י כל אחת מהם, נחשב כאילו קיים כל תרי"ג מצוות

מנחם מנדל מורגנשטרן

כל הדברים שבקדושה צריך לעשות בכללות ישראל ובשם כל ישראל

עובדיה הדאיה

כל היעודים בטובות, ובייחוד זכיית ארץ ישראל לעם ישראל, הוא תלוי רק בעניין האחדות, וגם קיום התורה, והמצוות שבתוכה, אי אפשר להם להתקיים, אם לא בעיקר האחדות

אליהו כהן

יכווין לאהוב כל אחד מישראל, כי על ידי אהבת הרעים הרי הוא מקיים את כל התורה

באשי רפאל משה בולה

כדי שיהיה להם עונש, על מה שעוברים על התורה, צריך שימאסו באחרים העושים, ושישנאו את החכמים. לפי שאם אינם שונאים אותם, והם באחדות בלב אחד, הרי הם חברים בכל המצוות שעושים, ואותן המצוות מגינות על כל אחד מהם

דוד בן ברוך הכהן אזוג

אפילו אם לא יעסקו בתורה, ויעברו עליה, לא יבוא עליהם הרעה, אם הם אוהבים לאחרים העושים, ולחכמים, שכיוון שהם אוהבים להם, נחשבים כגוף אחד, ואותם המצוות שקיימו הצדיקים, והלימוד שלומדים החכמים, הרי הוא כאילו חלק אחד מהגוף שלהם

שאול הלוי מורטירה

אין צורת העם וסגולתו בקיום התורה, כי על כל אשר יעשו, יעמדו בסגולתם

נסים אלמליח

תּוֹרָה צִוָּה לָנוּ מֹשֶׁה – לא יוכלו להיות לנו למוֹרָשָׁה נצחית, ולא נוכל לקיים את כולן, אלא אם כן תהיה קְהִלַּת יַעֲקֹב – שיהיו ישראל כולם מלוכדים כגוף אחד

אברהם אבוחצירא

מִקְשָׁה תֵּעָשֶׂה הַמְּנוֹרָה – כמו שהמנורה היא כולה מקשה אחת – כך ישראל בשביל לקיים את התורה צריכים להיות באחדות אחת

חיים כסאר

אין התורה נקנית, אלא אם החבורה, שלומדים יחד, אוהבים זה את זה

שמואל שמאי

אין תורה מועילה בפרוד לבבות

שמעון הכהן

נִפְלָאוֹת מִתּוֹרָתֶךָ – 'נפל אות', לכל אדם יש אות בספר התורה, ובכך מורה על שלמות עם ישראל. כשם שאות הנוגעת בחברתה, פוסלת את הספר תורה, כן ישראל הפוגע בחברו

אליהו הכהן

כל נשמה ונשמה, יש לה אחיזה באות אחת מן התורה, באופן שהתורה היא בית ישראל

חיים יוסף דוד אזולאי

כל אדם מישראל קיבל חלקו מסיני, וצריך שיטרח ויעסוק בתורה להוציא לאור חלקו

יחיאל בן אהרון הלר

וְהָיוּ עֵינֶיךָ רֹאוֹת אֶת מוֹרֶיךָ – מסגולת התורה, שהיא נקנית יותר, אם התלמיד רואה פני הרב, בעת שומעו ממנו דברי תורה, והנה ישראל כולם בעת מעמד הר סיני, זכו לראות שכינתו

אברהם ערוסי

אצל הקב"ה, נאהבת ההתאחדות וההתחברות זה עם זה, בין בדברי תורה, בין בדרך ארץ, בין בכל ענייני העולם, שהיא מצווה כוללת כל התרי"ג מצוות בסוד: וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ

חיים דוד הלוי

כאשר חסרה אהבה באומה אין ערך מלא לקיום כל יתר מצוות התורה

יוחנן הכהן

לא אצא ידי חובתי, אם לא אבקש את אחי, ואשחר פניהם, לבקש ולתור אחר האהבה והאחווה, אהבת חינם, אהבת היתום והאלמנה, המסכן העני והאביון

שבתי אטון

ייתן את לבו לצערם של ישראל, ולזה צריך איש אוהב ישראל, שיהיה ליבו שלם עם כולם בשווה, ללא הבדלי עדות או זרמים, כי רק על ידי זה יעשה מלאכת שמים בתוך עם קודש

יצחק דיין

להרבות האהבה והאחדות בישראל, זה יהיה ע"י ריבוי מפעלי החסד ומוסדי הצדקה, שעל ידיהם יתאגדו כל ישראל לגוף אחד. שאז כל אחד מרגיש בצער חברו

חיים ויטאל

כל ישראל הם אילן אחד, ואדם אחד כלול מן רמ"ח איברים, וזה שכתוב: וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ – כי רעך הוא ממש כָּמוֹךָ, כלומר כדמיון גופך, המחובר מאיברים רבים