לבחירת חכם מרשימת החכמים בנושא אהבת ישראל לחצו על הנר
אם האדם מדמה בנפשו, שהוא איש הישר בעיני אלוהים ואנשים, אז נעשה לו כהיתר לדבר לשון הרע ורכילות ולבייש את חברו, וממילא נצמח מזה מחלוקת ודברי ריבות בשעריך, ונעשה פירוד לבבות בין הדבקים. ומִי יִתֵּן וְהָיָה לְבָבָם זֶה – להיות באחדות.
חכם זאב וולף גינצלר,
הונגריה, מתוך 'החכם היומי׳.
הילולתו ביום ט"ו סיוון תש"ד (1944).
אף על פי שחכמי ירושלים חסידים הם, מכל מקום מחמת שאין בהם תיקון בשררה, ואין הקטנים נשמעים לגדולים, ולא גדולים לקטנים, מתרבה שנאת חינם ביניהם, וזה לזה, ואלו לאלו, בפיהם ידברו וליבם לא נכון עמם, ואשמים הם. וכמו שכתוב: חָלַק לִבָּם עַתָּה יֶאְשָׁמוּ, ומכוח אשמה גדולה זו, אין תפילתם נשמעת
חכם רפאל מרדכי מלכי,
ירושלים, מתוך 'החכם היומי׳.
הילולתו ביום ד' אב תס"ב (1702).
כל הברכות הם רק כשכל ישראל שרויים באחדות, וכולם נחשבים כאיש אחד, והרמז בברכות האלו שנאמרו בלשון יחיד, כאומר הברכות האלו הם בתנאי שתהיו מאוחדים, ולא בזמן שהמחלוקת תפריד ביניכם. וכן חותמת הברכה בשלום, ללמדנו שכל הברכות האלו בתנאי שיהיה שלום בינינו, שזהו עיקר להשראת שכינה
חכם יצחק מאגריסו,
קושטא, מתוך 'החכם היומי׳.
הילולתו ביום כ"ד טבת תקכ"ד (1763).
שיהיו לאחדים, כאיש אחד חברים, וכל אחד אוהב חברו כגופו, ופקח עיניך וראה מה שאירע להם מקדם, שלא בא עליהם להילחם בם, אלא על חילוק ופירוד לבבות, וכמו שרמזו המפרשים: וַיָּבֹא עֲמָלֵק וַיִּלָּחֶם עִם יִשְׂרָאֵל בִּרְפִידִם – קרא בה בפרידים, שהיו נפרדים וחלק ליבם
חכם יהודה אלבז,
צפרו, מתוך 'החכם היומי׳.
הילולתו ביום ט"ו שבט תר"ז (1847).