לבחירת חכם להדלקת נר

אַל תּוֹכַח לֵץ פֶּן יִשְׂנָאֶךָּ – אל תוכיחנו בלשון בזיון, שהוא לץ ובזוי פן ישנאך. אלא בדרך כבוד, שאתה חכם ובן גדולים, זרע קודש, ואינו נאה לך לעשות המעשים הללו, שמא יחשדו בך שאתה חוטא, חס ושלום, ואז יאהבך ויקבל תוכחת מאהבה

מִקְשָׁה תֵּעָשֶׂה הַמְּנוֹרָה – כמו שהמנורה היא כולה מקשה אחת – כך ישראל בשביל לקיים את התורה צריכים להיות באחדות אחת

תְּמָהַנִי אִם יֵשׁ מִי שֶׁיּוֹדֵעַ לְהוֹכִיחַ – ומשום שאין יודעים, נחשבים כקודם תוכחה, ומצווה לאהוב אותו, אפילו שהוא נוהג מנהג רשע, ואם מכל מקום הוכיחו, עדיין אינו בבחינת מזיד אלא אנוס, כיוון שלא נתקיים בו תוכחה

כל נשמה ונשמה, יש לה אחיזה באות אחת מן התורה, באופן שהתורה היא בית ישראל

יכווין לאהוב כל אחד מישראל, כי על ידי אהבת הרעים הרי הוא מקיים את כל התורה

העוסק בצרכי ציבור הרי הוא כתלמוד תורה, ואם יש סכנת נפשות – פשוט שהיא גדולה מתלמוד תורה

אפילו אם לא יעסקו בתורה, ויעברו עליה, לא יבוא עליהם הרעה, אם הם אוהבים לאחרים העושים, ולחכמים, שכיוון שהם אוהבים להם, נחשבים כגוף אחד, ואותם המצוות שקיימו הצדיקים, והלימוד שלומדים החכמים, הרי הוא כאילו חלק אחד מהגוף שלהם

מה נעים שתהיה התפילה בכוונה ותהיה באחדות, שיהיו כל הקהל לב אחד ואחדות אחד, אז וודאי תקובל תפילתם ברבים

התורה היא שישים ריבוא אותיות כנגד שישים ריבוא נשמות ישראל, שכל נשמה אחוזה באות אחת, ובמות אחד מישראל אז מסתלקת אות אחת מהתורה, אשר שם היה אחוז, כדרך הנשמה המסתלקת בסילוק הגוף. כדי שלא יתבטל אות אחת, אפילו רגע, לזה עד שלא שקעה שמשו של צדיק זה, זרחה שמשו של צדיק אחר

צריכים לסדר התפילה על פי הסידור, ותהיה ערוכה בפינו כדי שתקובל ברצון, ועוד יש נפקותא אחרת, שילמדו עמי הארץ מהמסדר או לפחות יוצאים ידי חובה מהמסדר. וידוע שעל ידי התפילה בכוונה, יורד השפע והברכה לזה העולם

בשער הנסים נכנסים כל המון כללות העולם, טף, ונשים ואפילו גויים. שהוא שער הנסים פתוח לכל, שכל העולם רואים בפירוש גדולתו יתברך ומכירים כוחו ויכולתו יתברך

מידת הצדיקים שמסתכלים על הצד הטוב שבאדם, ועל ידי כך יכולים הם להשפיע עליו