לבחירת חכם להדלקת נר

השלום, הוא שקול כנגד כולם, להיות אהבת הרעים מושרשת בלבנו, ששם תלוי כל התורה.

מחלוקת שיש בה צורך לברר וללבן את האמת, סופה להתקיים, אבל אינה מצד הטוב הגמור, כי אנחנו חותרים אחר האחדות המוחלטת – אל אחד, ותורה אחת, ועם אחד

כל הדברים שבקדושה צריך לעשות בכללות ישראל ובשם כל ישראל

יתכוון קודם כל להוכיח את עצמו, ודרך אגב ישמיע תוכחה לאחרים

אַל תּוֹכַח לֵץ פֶּן יִשְׂנָאֶךָּ – אל תוכיחנו בלשון בזיון, שהוא לץ ובזוי פן ישנאך. אלא בדרך כבוד, שאתה חכם ובן גדולים, זרע קודש, ואינו נאה לך לעשות המעשים הללו, שמא יחשדו בך שאתה חוטא, חס ושלום, ואז יאהבך ויקבל תוכחת מאהבה

אין צורת העם וסגולתו בקיום התורה, כי על כל אשר יעשו, יעמדו בסגולתם

שכל אדם מישראל, מצד שאנו אחים ורעים, ומחויבים לקיים מצוות וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ, מחויב בכל לילה, למחול לכל מי שהכעיס והקניט אותו, ובפרט בימי סליחה וכפרה, שהציווי הגדול הוא למחול כל אחד לחברו, בלא שאלת שום מחילה

שכל אחד לבדו יכולים עליו, אבל על ידי האחדות והשלום שביניהם, שאִישׁ אֶת רֵעֵהוּ יַעְזֹרוּ וּלְאָחִיו יֹאמַר חֲזָק, אז על ידי זה מובטחים אנו, שתמיד בעזרת ה', עם ישראל חי וקיים.

בכדי לרכוש את האחדות של העם, לכל תפוצותיו, אנחנו דורשים מכל רב, סופר, מטיף, חכם, וסתם הוגה דעות שבנו, כי יסתלק מהקנטור, הוויכוח, והניצוח. בשעה הרת עולמנו זה, נתבעים אנו לסלוח כל אחד לשני, לוותר ולבלתי להקפיד, כי שקולים האחדות והשלום במחננו, כנגד כל המצוות שבתורה

הַאֲזִינוּ הַשָּׁמַיִם וַאֲדַבֵּרָה – מי שמוכיח את חברו, צריך לדעת את מי הוא מוכיח. אם הוא תלמיד חכם, אז יוכל להוכיחו בדברים קשים, ואין לחשוש שמא יבעט, אך אם מוכיח לעם הארץ, עליו להוכיחו, באמירה רכה ונועם שיח

וְיִתֶּן לְךָ הָאֱלהִים – שגם אם יהיה בעם ישראל מישהו שאינו ראוי לברכה מצד מעשיו, תפעל ברכתו של יצחק, שה' ירחם עליו, ולא ימנע ממנו את הברכה

כל יהודי יש לו חלק בתורה, באומה ובארץ ישראל. בוא וראה, בדורנו יש מרובים פורשי התורה, ואף על פי כן דבקים בעמם ובארצם ומוסרים נפשם על פדותה וחרותה, יקר בעינם כבוד ישראל, מתאווים לגדולתו, שוחרים טובתו ושוקדים על שלומו