לבחירת חכם להדלקת נר

יתכוון קודם כל להוכיח את עצמו, ודרך אגב ישמיע תוכחה לאחרים

ע"י האחדות אין שום אומה יכולה לשלוט בישראל

אפילו שמקודם היו במחלוקת בטעמים, ומן הראוי שיהיו חלוקים בדעות, אפילו כך, בסוף לימודם נוטה דעת שניהם לצד האמת. ואפילו מי שהוא רחוק בדעתו משכנגדו, חוזר ומודה לחברו.

וְעַסּוֹתֶם רְשָׁעִים כִּי יִהְיוּ אֵפֶר – בוכים הצדיקים על אפר הרשעים, ויורדים הדמעות על האפר, ונעשה האפר עיסה, ונגבלים ונבראים מחדש, שיחזרו להיות נשמות

עליך לסבול כל אחד לפי טבעו ומזגו, ותישא עולו כאשר ישא האומן את היונק, ותהא אימת ציבור עליך, ותכבד כל הקהל כאחד, וכל שכן שלא לזלזל בשום אחד, חס ושלום, ולא יקטן בעיניך אפילו האיש הכי פשוט, כי כל אחד הוא עולם קטן. וכל שכן ציבור המתפללים, שכמה דברים התירו מפני כבוד הציבור, וכמה דברים הקלו מפני טורח הציבור

וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ – יהיה מי שיהיה

ה' עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן היא התורה, שיש בה תרי"ג מצוות, ה' יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם, שיתברכו בשלום איש את רעהו, ומצווה שעושה זה, כאילו עשאה זה, וכמו שקיימו כולם תרי"ג מצוות.

לא נבטל מצווה רבה לקבל שפע ברכה בכל יום. כל שכן, בנשיאת כפיים, שהיא מצווה רבה, ומקבלים על ידיה שפע. ודאי שנכון להחזיק במנהג אבותינו

בַּקֵּשׁ שָׁלוֹם – על ידי שיהיה האדם בשלום עם חברו, ומקיים מצוות וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ – כל מה שעושה האחד, זוכה בו חברו, שאי אפשר לו לקיים, ונמצא שכולם זוכים ומזכים.

תיקנו תפילות שיהיו שוות לכול, ואפילו יהיו יושבים בגלילות שונים, שיהיו מתאספים בבתי מדרשותיהם ובבתי כנסיותיהם. לפיכך מתפללים כל היהודים, גם המלומדים והחכמים, וגם הבורים והפשוטים, בנוסח אחד, ומשתמשים באותו הסדר עצמו

בכדי לרכוש את האחדות של העם, לכל תפוצותיו, אנחנו דורשים מכל רב, סופר, מטיף, חכם, וסתם הוגה דעות שבנו, כי יסתלק מהקנטור, הוויכוח, והניצוח. בשעה הרת עולמנו זה, נתבעים אנו לסלוח כל אחד לשני, לוותר ולבלתי להקפיד, כי שקולים האחדות והשלום במחננו, כנגד כל המצוות שבתורה

אצל הקב"ה, נאהבת ההתאחדות וההתחברות זה עם זה, בין בדברי תורה, בין בדרך ארץ, בין בכל ענייני העולם, שהיא מצווה כוללת כל התרי"ג מצוות בסוד: וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ