לבחירת חכם להדלקת נר

לֹא מָצָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּלִי מַחֲזִיק בְּרָכָה לְיִשְׂרָאֵל, אֶלָא הַשָּׁלוֹם – שהוא האחדות והליכוד, וכל דבר גשמי ורוחני לא יהיה בו כוח וחוזק ההתקדמות, אלא על ידי האחדות והשלום, ובהפך חוסר השלום והפירוד גורמת לכל נזק וחבלה. וזה שנאמר: וַיִּסְעוּ מִמַּקְהֵלֹת – נתרחקו מלהיות קהילה אחת ואחדות אחת, ואז וַיַּחֲנוּ בְּתָחַת – יהיו, חס וחלילה, בשפל המדרגה, אלא העיקר הוא הליכוד והאחדות

מצווה על כל אדם, לקבל על עצמו בכל בוקר לפני התפילה, מצווה זו של אהבת ישראל, ובזה ירוויח חלק בכל המצוות שעושים כלל ישראל. והתפילה תיקרא על ידי כן תפילה של כל ישראל

לא בקרבת הגופות תלוי העניין, כי אם בקירוב לבבות, שנכונן ליבנו אל הבקשה הכללית הנוגעת לכולנו

צריכים לסדר התפילה על פי הסידור, ותהיה ערוכה בפינו כדי שתקובל ברצון, ועוד יש נפקותא אחרת, שילמדו עמי הארץ מהמסדר או לפחות יוצאים ידי חובה מהמסדר. וידוע שעל ידי התפילה בכוונה, יורד השפע והברכה לזה העולם

לא אצא ידי חובתי, אם לא אבקש את אחי, ואשחר פניהם, לבקש ולתור אחר האהבה והאחווה, אהבת חינם, אהבת היתום והאלמנה, המסכן העני והאביון

כשיש שלום בין כל שדרות העם, ובין פלגי כל העדות, אזי נעשים כלי הראוי להכיל ולקבל בתוכו את ברכת ה'.

אל ידמה האדם השלם, שאינו חסר כלום. אם מפאת חכמתו או עשרו שאינו צריך סיוע לאחרים, שהרי זה טועה בדעתו, כיוון שהוא חצי איש, ואינו נשלם כי אם בחצי חברו

כדי שיהיה להם עונש, על מה שעוברים על התורה, צריך שימאסו באחרים העושים, ושישנאו את החכמים. לפי שאם אינם שונאים אותם, והם באחדות בלב אחד, הרי הם חברים בכל המצוות שעושים, ואותן המצוות מגינות על כל אחד מהם

אם האדם מדמה בנפשו, שהוא איש הישר בעיני אלוהים ואנשים, אז נעשה לו כהיתר לדבר לשון הרע ורכילות ולבייש את חברו, וממילא נצמח מזה מחלוקת ודברי ריבות בשעריך, ונעשה פירוד לבבות בין הדבקים. ומִי יִתֵּן וְהָיָה לְבָבָם זֶה – להיות באחדות.

נִפְלָאוֹת מִתּוֹרָתֶךָ – 'נפל אות', לכל אדם יש אות בספר התורה, ובכך מורה על שלמות עם ישראל. כשם שאות הנוגעת בחברתה, פוסלת את הספר תורה, כן ישראל הפוגע בחברו

כל אדם מישראל קיבל חלקו מסיני, וצריך שיטרח ויעסוק בתורה להוציא לאור חלקו

הישמרו לכם מעשות מחלוקת עם שום אדם, ולעולם תהיו מן הַנֶּעֱלָבִים וְאֵינָם עוֹלְבִים, ויקוים בכם מקרא שכתוב: וְאֹהֲבָיו כְּצֵאת הַשֶּׁמֶשׁ בִּגְבֻרָתוֹ.